Vayedaber

אֵין לָשִׁין מַצָּה בְמַשְׁקִין אֲבָל מְקַטְּפִין אוֹתָהּ בְּמַשְׁקִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. אֲנִי הָיִיתִי עִם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּסְפִינָה וְלַשְׁתִּי מַצָּתָן בְּמַשְׁקִין. אֵין לָשִׁין מַצָּה בְרוֹתְחִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹלְטִין. וְלֹא בְפוֹשְׁרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין. אֲבָל לָשִׁין אוֹתָן בְּצוֹנִין. וְהָא תַנִּינָן. כָּל הַמְּנָחוֹת נִילוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין [וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחֲמִיצוּ]. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הַדָּבָר מָסוּר לַכֹּהֲנִים וְהַכֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן. וְהָכָא הַדָּבָר מָסוּר לַנָּשִׁים וְהַנָּשִׁים עֲצֵילוֹת הֵן. לֹא צוּרְכָה דְלֹא. הַכֹּהֲנִים עַצְמָן מָהוּ שֶׁיְּלוֹשׁוּ מַצַָּתָן בְּפוֹשְׁרִין. ייָבֹא כְהָדָא תַנָּא. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. נִידָּה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. [כֹּהֶנֶת אֵינָהּ חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. נִידָּה כֹהֶנֶת חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת.] שֶׁלֹּא תַחֲלוֹק בֵּין נִידָּה לְנִידָּה. אוֹף הָכָא שֶׁלֹּא תַחֲלוֹק בֵּין מַצָּה לְמַצָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין לשין את המצה במשקין וכו'. תוספתא היא בפ''ג:

אין לשין מצה ברותחין. תוספתא שם מפני שהמים רותחין חולטין את העיסה ואינה נערכת יפה:

והא תנינן. בריש פ''ה דמנחות כל המנחות באות מצה וכו' ונילושות אם בפושרין וכו':

ומשני תמן הדבר מסור לכהנים וכו'. והנשים עצילות הן ואין סומכין על שמירתן:

לא צריכא דלא וכו'. כלומר לא צריכא דקא מיבעיא לן אלא אם הכהנים עצמם ילושו מצתן בפסח בפושרין ומפני שהן רגילין בשמירה או לא:

וקאמר הש''ס יבוא זה כהדא דתנא ר' זכריה וכו'. לעיל בפ''ק בהלכה א' דאף נדה כהנת שהיא רגילה בטבילה לתרומה מ''מ לטבילת נדתה צריכה להיות חופפת וסורקת מקודם כדי שלא לחלוק בין נדה לנדה וה''נ שלא לחלוק בין מצה למצה בפסח אפי' הכהנים אין לשין בפושרין:

כָּתוּב וּבָשֵׁ֥ל מְבוּשָּׁל בַּמָּ֑יִם. אֵין לִי אֶלָּא מַיִם. מְנַיִין לְרַבּוֹת שְׁאָר מַשְׁקִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָשֵׁ֥ל מְבוּשָּׁל [מִכָּל מָקוֹם.] 19a עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם מַיִם שֶׁאֵינָן מְפִיגִין טַעֲמָן אַתְּ אָמַר. אָסוּר. שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׂמְּפִיגִין טַעֲמָן לֹא כָל שֶׁכֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד כדון כר' עקיבא. דדריש לישנא יתירא בכ''מ לרבות הוא אבל לרבי ישמעאל דס''ל בכ''מ דברה תורה כלשון בני אדם שאר משקין מנא ליה וקאמר דמייתי להו בק''ו כדתני וכו':

מֵי תַשְׁמִישָׁיו שֶׁל נַחְתּוֹם יִשָּֽׁפְכוּ. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין׃ אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׁוֹפְכָן בְּמָקוֹם אַשְׁבּוֹרֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׁוֹפְכָן בְּמָקוֹם קַטַפֱרֵס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מָאן דְּאָמַר. שׁוֹפְכָן בְּמָקוֹם אַשְׁבּוֹרֶן. כְּשֶׁהָיָה אַשְׁבּוֹרֶן גָּדוֹל. מָאן דְּאָמַר. בְּמָקוֹם קַטַפֱרֵס. כְּשֶׁהָיָה קַטַפֱרֵס גָּבוֹהַּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי אִילָא. הָכֵין הֲוָה הֲוִי בָהּ. שָׁרָה חִיטִין וּשְׂעוֹרִים בַּמַּיִם. נִתְחַמְּצוּ אֲסוּרוֹת. לֹא נִתְחַמְּצוּ מוּתָּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. שָׁרָה וּשְׂעוֹרִים בַּמַּיִם. נִתְבַּקְּעוּ הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. שְׁרָייָן בַּחוֹמֶץ מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהַחוֹמֶץ צוֹפְדָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני שהחומץ צופדן. מצמיתן ומחזקן ואינן מחמיצין:

שרה חטים וכו'. ר' יוסה פליג וסבירא ליה דאם נתבקעו אסורות אע''פ שאין חמיצן ניכר ודוקא במים אבל אם שרה אותן בחומץ מותר:

הכין הוה רבי כי הוי בה. כלומר הכין נמי הוה מתרץ רבי והוא ר' אילא כד הוי מקשה ורמו הברייתות אהדדי ומשני כדמשני ר' יוסה:

אית תניי תני שופכן במקום אשבורן. הכי תני לה בתוספתא פ''ג שופכן במקום האשבורן ואין שופכין אותן במקום קטפרס מפני שמתכנסות ובאות לידי חימוץ:

ואית תניי תני שופכן במקום קטפרס. ומפרש ר' יוסה דלא פליגי דמ''ד שופכן במקום אשבירן בשהיה אותו המקום גבוה והמים יורדין למטה ואינן מתכנסין לפי שנתפזרין בירידתן על אורך מקום הגבוה אבל לא ישפכן בקטפרס שהיא מקום מדרון מפני שמתכנסין ומאן דמתיר לשפכן בקטפרס מיירי בשהיה מקום הקטפרס גדול ורחב הרבה מפני שהמים מתפשטין ואינן מתכנסין במקום אחד:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָיָה לֹו יַיִן קוֹסֵס. יְהַב בְּגַוֵּיהּ שְׂעָרִין בְּגִין דְּיִתְמַע. שְׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. צְרִיךְ אַתְּ לְבָעֵר. [רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי כִּהַיי הֲיָה לֵיהּ דְּבַשׁ מְזוּייָף בְּסוֹלֶת. שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. צָרִיךְ אַתְּ לְבָעֵר.] חַד מִן אילֵּין דְּרִבִּי כִירַיי הֲוָה לֵיהּ גָּֽרְבִין דִּמְשַׁח בְּגַו אוֹצְרֵהּ דְחִיטַּיָּא שְׁאַל לְרַבָּנִין. אָֽמְרִין לֵיהּ. אֵיזִיל גְּרוֹף תּוֹחְתֵּיהֶן. הוֹרֵי רִבִּי אִימִּי בְאִילֵּין גַּרְבָּיַיא דְּכוּתָחָא. מְמַלֵּא אוֹתָן מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לָעֵת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך פרק כל שעה

והורי רבי אימי. שיהא ממלא אותן מים ג' ימים מעת לעת וזהו הכשירן להשתמש בהם בפסח:

באילין גורבייא דכותחא. אותן החביות והמדות שמניחין הכותח בתוכן ויש בהן חמץ כדרך שנותנין בהכותח:

איזיל גרוף מן תוחתיהן. צריך אתה לגרוף ולנקות החיטים מתחת החביות שנתפזרו שם ולבערן:

מזויף בסולת שאל לר' מנא. משום דהיה סבור הואיל ומי פירות אינן מחמיצין אפשר דאין בכך כלום וא''ל ר' מנא צריך אתה לבער שאף על פי כך כשהסולת מעורב בו ונשתהא הרבה בא לידי חימוץ. הוה ליה גרבין דמשח. חביות ומדות של שמן בתוך אוצר שהחיטים מונחות שם:

צריך אתה לבער. משום שבשעה שנתן השעורין לתוכו עדיין לא היה חומץ כ''כ שיהא צופדן:

היה לו יין קוסס. שמתחיל להיות חומץ ונתן לתכו שעורין בשביל שיהא חומץ חזק:

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. תַּכְשִׁיטֵי. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. טִיפּוּלֵי. מָאן דְּאָמַר. טִיפּוּלֵי. כָּל שֶׁכֵּן תַּכְשִׁיטֵי. מָאן דְּאָמַר. תַּכְשִׁיטֵי. הָא טִיפּוּלֵי לֹא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מ''ד טיפולי כ''ש תכשיטי. משום דטיפולי נקרא מה שעושין בנות עניים לטפל בו להשיר שערן ורובו מן הסיד כ''א עם מעט סולת ותכשיטי הן של בנות עשירים ויש בהן סולת הרבה:

וְקוֹלָּן שֶׁל סוֹפְרִין. בְּאַלֶכְסַנְדְּרִיָּאה עָֽבְדִין אַמְבַּטִּיּוֹת שֶׁל בָּצֵק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמבטיות של בצק. כלומר דיבוקים של בצק כאמבטיא ולוקחים מזה לדבק הניירות:

עֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִין. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. מֵבִיא מְלִילֹות שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְכוֹתְשָׁן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּחַלּוֹת חָרִיעַ. וְנוֹתֵן בִּקְדֵירָה. וְהוּא עֲבַד כִילָדִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כחלות חריע. הוא כרכום יערי:

והוא עביד כילדין. מפוחי מים שעולין מחמת הבישול ומעלין את הזוהמא לשאוב אותה:

וְזִימֵי שֶׁלְצַבָּעִין. דּוּ יְהַב בְּגַוֵּיהּ קוּצָם בְּגִין דִּיקְלוֹט צִיבְעָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דהוא יהיב בגוויה קוצם. הוא מין ממיני צבעים כדתנן פ''ז דשבועות ספיחי סטיס וקוצם ונותנין אותו בין שאר מיני צבעים כדי שיקלוט גוון הצבע:

זִיתוֹס הַמִּצְרִי. זַייְתִיָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זיתום המצרי. זייתיה כך היו קוראין אותו:

חוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי. בְּסִימָא דְרוּמִיָּא. בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין יַיִן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים לֹא הָיָה יַיִן מַחְמִיץ. וָהֲווֹן יְהָבִין בְּגַוֵּיהּ שְׂעָרִין בְּגִין דְּיִחְמַע. וַהֲווֹן צְווָחִין לֵיהּ בְּסִימָה דְרוּמִיָּה.

שֵׁכָר הַמָּדִי. דּוּ יְהִיב בֵּיהּ קֶמַח דִּשְׂעָרִין.

כּוּתָּח הַבַּבְלִי. דּוּ יְהִיב בֵּיהּ מַלְמוֹלִין דְּלִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כותח הבבלי דהוא יהיב ביה מלמולין דלישה. חתיכות קטנות של לישה ובתוך המים ושכר המדי וכו' וחומץ האדומי זה הוא שנקרא בסימה דרומיא שברומה עושין כן שמטילין שעורין לתוך היין עד שנתבסם ולבסוף נעשה חומץ כדמסיים ואזיל בראשונה וכו' והיו קוראין לו בסימא דרומי על שם שכך נוהגין שם:

הלכה: וָאֵילּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח כול'. אָמַר רִבִּי מְנָא. וְכוּלְּהוֹן עַל יְדֵי מוֹי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' וכולהון ע''י מוי. כל אלו דקחשיב לתערובת חמץ במתני' דוקא אם נתערבו ע''י מים ולאפוקי ע''י מי פירות שאינן מחמיצין וקחשיב ואזיל:

משנה: וָאֵילּוּ עוֹבְרִין בַּפֶּסַח כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְחוֹמֶץ הָאֲדוֹמִי וְזִיתוֹם הַמִּצְרִי וְזוּמָן שֶׁל צַבָּעִין וַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִין וְקוֹלָּן שֶׁל סוֹפְרִים. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים. זֶה הַכְּלָל 19b כָּל שֶׁהוּא מִין דָּגָן הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַפֶּסַח הֲרֵי אֵילּוּ בְאַזְהָרָה וְאֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כָּרֵת׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וזומן של צבעים. מים שמשתמשין בהן הצבעין למלאכתן ונותנים בהן חמץ שאינו ראוי לאכילה כמו הסובין וכיוצא בהן:

ועמילן של טבחים. שעושין מקמח תבואה שלא הביאה שליש בישולה ועשוי לכסות את הקדירה לשאוב את הזוהמא:

וקולן של סופרים. עשיי מעפר הרחיים ומגבלין אותו במים והסופרים מדבקים בו ניירותיהם אלו וכיוצא בהן נקראו חמץ נוקשה שאינו ראוי לאכילה ואם הוא בעיניה אסור לקיימו בפסח אבל אם הוא ע''י תערובות שנתערב באיזה דבר מחמץ הזה שאינו ראוי לאכילה ה''ז מותר לקיימו בפסח:

ר''א אמר אף תכשיטי נשים. בבבלי מפרש דטיפולי נשים קאמר והוא דבר העשוי מסממנין ומערבין בהן את הסולת וכדי להשיר את השער או להלבין ולעדן בו את הבשר טופלות הן בהן על בשרן ור''א ס''ל דאפי' חמץ נוקשה שע''י תערובות ג''כ אסור לקיימו בפסח ואין הלכה כר''א:

זה הכלל כל שהוא ממין דגן וכו'. ר''א היא דקאמר ליה לזה הכלל דאלו ת''ק לית ליה כהאי כללא ממש שהרי טיפולי נשים שיש בהן תערובת ממין דגן הואיל וחמץ נוקשה ע''י תערובת הוא אינו עובר ומותר לקיימו בפסח:

הרי אלו באזהרה. אאכילה קאי שאם אכלן לתערובת חמץ בפסח עובר הוא בלאו ואין בהן משום כרת שאינו ענוש כרת אלא על כזית חמץ גמור אבל על תערובת חמץ אינו אלא בלאו דכל מחמצת לא תאכלו דמשמעו מדבר שיש בו תערובת חמץ ואם אכל ממנו ויש בו כזית בתוך התערובת בכדי אכילת פרס לוקה הוא מן התורה אבל אם אין בהתערובת כזית חמץ בכדי אכילת פרס והוא כשיעור שלש בצים אסור הוא מן התורה אבל אינו לוקה מלקות התירה אלא מכין אותו מכת מרדות:

וזיתום המצרי. שעושין אותו במצרים מתילתא שערי ותילתא קורטמי הוא כרכים היער ותילת' מילחא. ועד כאן הם מדברים שיש בהן תערובות חמץ גמור וראוין לאכילה ומכאן ואילך קחשיב התנא לחמץ נוקשה בעיניה:

וחומץ האדומי. שעושין אותו בארץ אדום שנותנים שעורים ביין ומשהין אותו בו עד שנעשה חומץ:

ושכר המדי. שעושין במדי מחיטים או שעורים שרוים במים:

כותח הבבלי. עשוי מפת מעופש וחלב ורגילין לטבול בו את המאכל:

מתני' ואלו עוברין בפסח. לישנא דעוברין משמע שעוברין מן העולם וצריך לבערו ואם קיימין בפסח יש מהן שעוברין עליהן בבל יראה יבל ימצא וכגון אלו שיש בהן תערובות חמץ גמור וראויין הן לאכילה כמו דקחשיב התנא ברישא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source